החלטה בתיק בש"א 183349/07

בקשה למתן צו עשה במסגרת תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש ולמתן צו עשה סופי.

הצדדים והרקע

1.   המבקשת הינה בעלת זכות החזקה והמחזיקה בפועל של ספרייה לאנשים מוגבלים, כולל תכולה וציוד מתאימים בבניין שברח' משה דיין 66, תל אביב [להלן - " הספרייה"].  המשיבה הינה חברה ציבורית והבעלים של בית אבות המתנהל וממוקם בקומה שמעל הספרייה, באותו בניין [להלן - " בית האבות"]. חלקים ניכרים מרצפות מרפסת בית האבות ממוקמים מעל שטח הספרייה. במילים אחרות, רצפתו של האחד היא גם תקרתו של האחר.

2.   בעבר ולאור טענת המבקשת כי חשופה היא לנזקי מים החודרים לשטחה משטח המשיבה, תיקנה המשיבה תיקונים מסוימים ולשיטתה - ריפאו הללו את המצב. המבקשת חלקה על כך והגישה את תביעתה שלפני.

חוות דעת המומחים

3.   לאחר מספר דיונים במסגרת קדם משפט ובטרם שמיעת ראיות בתביעה, עתרה המבקשת "בבקשה בכתב דחופה מאוד" מיום 12.10.06 לצוות על המשיבה לאפשר ביצוע החלטת בית משפט קודמת, החלטה לפיה על המשיבה לאפשר הצפת ביקורת של רצפת מרפסת בית האבות. הצפה זו התקיימה זה מכבר וללא קשר לבקשה כלשהי לסעד זמני כזה או אחר. המבקשת הגישה לאחר מכן בקשות שונות אך לא ניתן היה לקיים בהן דיון ולמעשה היה מקום לדחותן, עקב כשלים פרוצדוראליים.

4.   בינתיים, הושלמה הגשת חוות הדעת מטעם הצדדים לתיק העיקרי.  מטעם המבקשת הוגשה חוות דעתו של המהנדס מר ברקוביץ. מטעם המשיבה הוגשה חוות דעתו של המהנדס מר מרטון. עיון בחוות הדעת מעלה כי למעשה מסכימים שני המומחים לגבי רוב רובם של העניינים שהובאו  לפתחו של בית המשפט ואמנה אותם למען הסדר הטוב:

4.1. ממצאי הצפת ביקורת של גג המשיבה כמו גם בדיקות תרמוגרפיות מעלים כי מקורות הרטיבויות בשטח הספרייה מצויים בנזילות מים מרצפת מרפסת  בית האבות.

4.2. פתרון המצב מחייב איטום יסודי ומחדש של שטחים ברצפת מרפסת בית האבות [להלן - "עבודות האיטום"]. לשם כך יש להרים הריצוף הקיים, לאטום ביסודיות ולאחר מכן, לבצע הצפת ביקורת על מנת לוודא כי אכן הושג פתרון ותמו הנזילות והרטיבויות. במידה שלא -  יש מקום להמשיך לבדוק, לרבות שטחי רצפה / מרפסת נוספים ובמידת הצורך להרים ריצופים נוספים, לאטום ולתקן עד להשגת הפתרון.

4.3. יש למנות מפקח/ים / יועץ /ים לשם פיקוח על עבודות האיטום.

5.   המומחים חלוקים בשתי נקודות בלבד ושתיהן נוגעות להיקף עבודות האיטום וליתר דיוק, לקצב העבודות: מומחה התובעת סבר כי יש לפרק הריצוף ולבצע עבודות איטום בכל מרפסת בית האבות, לרבות באזורים בהם לא התגלו נזילות מים ולרבות באזורים החורגים מעבר לשטח גג הספרייה. מומחה הנתבעת סבר לעומתו כי יש לנקוט בשיטת שלבים: בשלב ראשון לפרק ריצוף ולבצע עבודות איטום רק באזורים  בהם התגלו נזילות מים ומעל שטח הספרייה.  רק במידה ויוותרו לאחר מכן נזילות, לעבור לשלב שני ולבצע את אותן עבודות על שטחים נוספים, שאף הם אינם חורגים משטח גג הספרייה [להלן -  "שלב ראשון", "שלב שני" ו - "שיטת השלבים"].

ביקור במקום

6.   לאור זאת ובהסכמת הצדדים ביקר בית המשפט במקום. בביקור ביום 28.6.07 השתתפו גם הצדדים, נציגיהם ושני המומחים והכל כעולה מהפרוטוקול שנערך באותו מועד.

7.   במהלך הביקור סקרו בית המשפט והנוכחים את פגעי הרטיבות בשטח הספרייה. נמצאו פגעי רטיבות ב"פינת הקשב", במרכז הספרייה / חדר קלטות, בחדר עריכה המכונה "המעבדה" [להלן - "המעבדה"] וביציאה מהספרייה למסדרון, מעל הטלפון הציבורי. עוד סקרו הם את מרפסת בית האבות, על שטחיה ואזוריה השונים, תוך התאמת מיקומים ושטחים [למעלה] למוקדי הרטיבות [למטה].

8.   באותו מעמד הסכים מומחה התובעת לצמצם את שטח עבודות האיטום כך שישתרע מעל מלוא שטח הספרייה "ועוד 5 מטרים, בכפוף לגיאומטריה של הגג" [עמ' 2]. מומחה הנתבעת עמד על דעתו וסימן לשיטתו את היקף השטח נשוא השלב הראשון עג"ב נספח א'  [עמ' 3]. מומחה הנתבעת שלל הכללת השטח שמעל המעבדה במסגרת השלב הראשון . לשיטתו, בשטח זה קיימת נקודת נזילה אחת בלבד ויש לטפל בו רק במסגרת השלב השני ולפי שיטת השלבים.  בשלב זה הסתבר כי קיים גם "שלב שלישי" והוא מתייחס לשטח המרפסת המצוי משמאל לחלקה המרוצף ומעבר לגדר לבנה. יצוין כי בשטח הספרייה המקביל לשטח זה [למטה] לא התגלו רטיבויות .

9.   ב"כ הצדדים הסכימו בשלב זה של הביקור כי הפיקוח על עבודות האיטום יתבצע על ידי מומחי שני הצדדים.

10.  והנה, לקראת סיום הביקור, כשעמד בית המשפט לפני כתיבת החלטה המנחה את מומחי הצדדים בביצוע עבודות האיטום, היקפן ושלביהן, העיר ב"כ המשיבה כי פרוצדורלית, לא הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני ומכל מקום, בקשה כזו לא הומצאה לו. בו במקום הציג לו ב"כ המבקשת בקשה כלשהי. מטבע הדברים, לא היה סיפק בידי בית המשפט לקרוא את תוכן הבקשה. לב"כ המשיבה ניתנה זכות תגובה.  והוא אכן מימש אותה בימים שלאחר הביקור במקום. במהלך הזמן שחלף מאז, תיקן ב"כ המבקשת את הדרוש ולבסוף הוגשה הבקשה שלפניי, עליה באה תגובת המשיבה. בדיון מ - 14.4.08 הודיע ב"כ המבקשת כי לא יגיש תגובה נוספת וכעת הגיעה העת להכריע בבקשה.

המחלוקת

11. במקרה שלפני, אין כאמור מחלוקת על קיומה של עילת תביעה, על הצורך בסעד זמני ועל סוגו של הסעד הזמני. המחלוקת מתמקדת בשאלת היקף הסעד ותנאיו ובאופן קונקרטי, ביישום שיטת השלבים, אם בכלל.

12.  המבקשת עותרת לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמה, מר ברקוביץ' ואילו המשיבה עומדת על אימוץ חוות דעתו של המומחה מטעמה, מר מרטון. אציין כי המשיבה אינה מתנגדת כלל למתן סעד, ואף הציעה במהלך הדיונים הצעות המוגדרות על ידה "פתרון פרקטי". המשיבה מבססת את התנגדותה לחוות דעת מר ברקוביץ' בין היתר על נימוקים משפטיים. אביא אותם בתמצית: הבקשה נגועה בשיהוי, בחוסר ניקיון כפיים, תכליתה, מתן סעד זמני הזהה לסעד הסופי והעיקר, היא לוקה בחוסר מידתיות, שכן איטום כל הגג, כדרישת מר ברקוביץ', תגרום לה לנזקים עצומים כאשר טרם הוכח צורך אמיתי לכך ובשלב מקדמי של הדיון. המשיבה מודעת לכך כי התיקון כפי הצעתה, מצוצמם בשטחו וכעניין של עובדה, אינו משתרע על נקודת הרטיבות המצוייה בוודאות מעל שטח המעבדה. על אף זאת, המעיין בתגובתה של המשיבה למד כי הלכה למעשה טוענת היא כי בית המשפט כבול לרצונה הטוב ולהסכמתה ואל לו לחרוג מאלה. המבקשת חולקת כמובן על כך.

המצב המשפטי

13.  תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 [להלן - " התקנות"] קובעת:

362. בקשה לסעד זמני [תיקון התשס"א (מס' 7)]